#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע שוש תשיש ושמח תשמח אינם פותחות בברוך?<br>ומדוע אשר ברא פותחת וחותמת בברוך?<br>ומדוע אשר יצר פותחת בברוך?<br>ומדוע שהכל ויוצר האדם פותחות בברוך ואינן חותמות? (בקצרה).	"שוש תשיש ושמח תשמח אינם פותחות דהו""ל סמוכות.<br>ואשר ברא כיון שבשאר ימים מברכים אותה בפנ""ע, ול""ח סמוכה.<br>ואשר יצר פותחת וחותמת לפי שהיא תחילת הסדר. דשהכל ויוצר האדם אינם מן הסדר.<br>וכיון שאינם מן הסדר פותחות ואינם חותמות."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע ברכת שהכל ויוצר האדם אינם שייכות לסדר האסיפה?<br>ומדוע מ""מ מברכים אותם יחד עם שאר הברכות? וכמו מה?<br>ומ""ט אינן חותמות בברוך?"	"שהכל - שהיא לכבוד הקב""ה שהאסיפה היא כבודו, ול""ש לברכות החתן והכלה.<br>ויוצר האדם - דהיא כנגד יצירה ראשונה, ובה לא היתה נקבה.<br>ומ""מ מברכים אותם עם היתר כדי לסדרם על הכוס, וכמו בהבדלה שסודר מאורי האש ובשמים על הכוס.<br>ואינם חותמות לפי שהן קצרות מידי דהוי אברכת אפירות והמצוות."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזו ברכה מברכות החתנים נחלקו לוי ורב אסי אם לברכה?<br>ומה טעם המחלוקת לס""ד ולמסקנא?"	"יוצר האדם, שכבר מברכים אשר יצר.<br>לס""ד פליגי אי חדא יצירה הוואי או ב'. (בפרצוף זכר ונקבה).<br>למסקנא לכו""ע יצירה אחת, ופליגי אי אזלינן בתר מחשבה או בתר מעשה, דעלו במחשבה להבראות שנים."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך חותמים בברכת שמח תשמח ואשר ברא, משמח חתן וכלה, או משמח חתן עם הכלה?<br>ומדוע? (רש""י)."	"בברכת שמח תשמח, משמח חתן וכלה, שאין הכוונה למה שהוא משמחם בנישואין, אלא שישמחם תמיד בכל טוב.<br>ובברכת אשר ברא שמשבחים לקב""ה על הנישואין, חותמים משמח חתן עם הכלה, שהוא משמחם בדבר זה."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים את ברכת אשר ברא ושאר הברכות בכל שבעת ימי המשתה?	אם יש פנים חדשות מברך את כולם.<br>ואי לאו אפושי שמחה בעלמא הוא, ואומר רק שהשמחה במעונו ואשר ברא.	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים שהשמחה במעונו כל ז' כשאין פנים חדשות?<br>וכל ל'?<br>ומכאן ואילך? ועד מתי?	"אומרים.<br>וכל ל' אומרים אפילו לא אמר להו מחמת הילולא.<br>אח""כ רק באמר להו מחמת הילולא, עד י""ב חודש."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה זמן קודם הנישואין אומרים שהשמחה במעונו? ומה הכוונה בזה? (2)<br>וממתי עשה ר""פ ומדוע?<br>ומ""ט רבינא עשה משעת אירוסין? ומה נעשה לבסוף?"	"מכי רמו שערי באסינתא. דהיינו שנותנים שעורים למים לצורך עשיית שכר. או שזורעים שעורים לשם החתן והכלה לומר להם פרו ורבו כשעורים.<br>ר""פ עשה באירוסין, דכבר היו מוכנים לו צרכי סעודה.<br>רבינא עשה מאירוסין דאמר דקים ליה דלא הדרו בהו, ולבסוף לא אסתייעא מילתא והדרו בהו."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב וריו""ח אמרו דחתנים מן המניין ואין אבלים מן המניין.<br>מה מבואר בזה בברייתא?<br>ואיך תירצו את דברי רב שלא יסתרו לשם?<br>ואת דברי ריו""ח (למסקנא)?"	"בברייתא מבואר דחתנים ואבלים מן המניין.<br>על רב אמרו דהוא תנא ופליג.<br>על ריו""ח אמרו דאיהו איירי בברכת רחבה, וברייתא בברכת המזון."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לעניין מה מבואר בברייתא דאבלים מן המניין?<br>ובמה אמר ריו""ח דאין אבלים מן המניין לס""ד? ומה הקשו על הס""ד?<br>ואיך פירשו למסקנא? ומה הקשו ע""ז ופירשו?"	"לעניין ברכת המזון, דהם מצטרפים למניין עשרה לזימון.<br>לס""ד ריו""ח איירי לעניין שורה. והקשו דאיהו איירי להדיא בברכה.<br>אלא פירשו דאיירי ברחבה. <br>והקשו דאמרו ע""ז כל שבעה, וברכת רחבה ליכא כל שבעה. ותירצו דאיכא בפנים חדשות."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אמר מתורגמניה דר""ל תוכחת לאבל מקרא ד'וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו', הרי הוא בא לנחמו ולא לצערו?<br>והאם נכון לומר רבים שתו רבים ישתו? ומנ""ל?"	"ה""ק ליה, את חשיבת לאתפוסי אדרא.<br>המתורגמן אמר, ואביי אמר דאין לומר רבים ישתו, שפותח פיו לשטן.<br>וילפינן לה מדכתיב כמעט כסדום היינו, וכתיב שמעו דבר ה' קציני סדום."	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה כוסות תקנו בבית האבל? וכנגד מה?<br>וכמה הוסיפו עליהם? ומדוע בטלום?	עשרה.<br>ג' לפתוח מעיו.<br>ג' לשרות אכילה שבמעיו.<br>וד' כנגד ד' ברכות ברכת המזון.<br>והוסיפו עליהם עוד ד', אך התחילו משתכרים ולזה בטלום.	כתובות דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנגד מה סברו להוסיף ד' כוסות בבית האבל?<br>ומדוע תקנו כנגדם?	"א. כנגד חזני העיר, המתעסקים במתים ושאר צרכי ציבור.<br>ב. כנגד פרנסי העיר, הקוברים את המתים העניים משלהם.<br>ג. וכנגד בית המקדש, שינחמנו המקום מאבלו, שאנו מתאבלים עליו כעל מת.<br>ד. וכנגד ר""ג, שנהג קלות בעצמו להוציאו בכלי פשתן, ועי""ז התחילו כל העם להוציא בכלי פשתן."	כתובות דף ח		
